קרינה מקו מתח ליד הבית — טבלאות המרחקים ובדיקה בבית

העמוד מיועד למי שגר ליד קו מתח: קו מתח נמוך או גבוה על עמודים, כבל טמון ברחוב, או קו מתח עליון. במדידה נבדק השדה המגנטי בתדר רשת החשמל (ELF) בנקודות שבהן אתם שוהים, והערך נרשם במיליגאוס. המדידה מבוצעת על ידי דניאל שמיס, חשמלאי הנדסאי ובעל היתר מהמשרד להגנת הסביבה (מס׳ 5325014).

מה כתוב בדף המשרד להגנת הסביבה

לפי דף «קרינה בתדרי רשת החשמל» של המשרד להגנת הסביבה (עודכן 15.09.2026), המשרד אינו קובע את מקומם של מתקני החשמל, אלא ממליץ לתכנן ולהפעיל אותם לפי עקרונות של ועדה שדנה ב-2005 בחשיפת הציבור לשדות מגנטיים מרשת החשמל. מרחקי ההפרדה בין מתקני חשמל לאזורי שהייה תלויים לפי הדף בגורמים רבים: סוג המתקן, הזרם החשמלי שזורם דרכו, גובה אזור השהייה ביחס לחוטים או לכבלים, סידור החוטים או הכבלים, ועוד.

בדף מופיעות שתי טבלאות מרחקים, לשני מצבים שונים.

מתקן חשמל חדש ליד מבנה קיים

לפי הדף, המרחקים בין מתקן חשמל לקו בניין מוסדרים בהיתרים שניתנים למתקני החשמל, והם:

  • קו מתח נמוך: 2 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
  • קו מתח נמוך מבודד או מוטמן: 0.5 מטר.
  • קו מתח גבוה (33, ‏22, ‏13 קילו-וולט): 3 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
  • קו מתח גבוה מוטמן (33, ‏22, ‏13 קילו-וולט): 3 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
  • קו מתח עליון (161 קילו-וולט): 20 מטר מציר הקו.
  • קו מתח עליון מוטמן (161 קילו-וולט): 10–20 מטר מציר הקו, לפי אופן הנחת הכבלים.
  • קו מתח על (400 קילו-וולט): 35 מטר מציר הקו.

מבנה חדש ליד מתקן חשמל קיים

לפי הדף, מתכנן שימושי קרקע רגישים צריך למנוע מצב שבו אזורים שנועדו לשהייה ממושכת יהיו במרחק שעלול לגרום לחשיפה לשדה מגנטי של יותר מ-4 מיליגאוס בממוצע ביממה שבה צריכת החשמל האופיינית מרבית. לרוב המרחקים הנדרשים הם:

  • קו מתח נמוך: 3 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
  • קו מתח גבוה (33, ‏22, ‏13 קילו-וולט): 6 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
  • קו מתח גבוה מוטמן (33, ‏22, ‏13 קילו-וולט): 3 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
  • קו מתח עליון (161 קילו-וולט): 50 מטר מציר הקו.
  • קו מתח עליון מוטמן (161 קילו-וולט): 10–20 מטר מציר הקו, לפי אופן הנחת הכבלים.
  • קו מתח על (400 קילו-וולט): 60 מטר מציר הקו.

לפי הדף, המרחקים משתנים לפי כמות המעגלים ולפי סוג אזור השהייה — מקום עבודה, מגורים או מוסד חינוך — וכשיש יותר ממתקן אחד קובעים אותם באופן פרטני, לפי התצורה.

שתי הטבלאות הן כללי תכנון של המשרד להגנת הסביבה: איפה ממקמים מתקן חדש, ואיפה בונים מבנה חדש. הן לא אומרות מה הערך בבית קיים. את זה מראה מדידה.

איך נראית המדידה

  • החדרים שפונים לקו, ובעיקר המיטה בחדר השינה.
  • הספה, עמדת העבודה או פינת הלימודים.
  • מרפסת או חצר שבהן שוהים זמן רב, אם יש.

הערך שנמדד תלוי בזרם שעובר בקו בזמן המדידה, ולכן בדוח מצוין מועד המדידה. לכל נקודה נרשם משך השהייה בה. נכון להיום אין תקנות מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת הקובעות סף לעוצמת השדה המגנטי, ולכן הדוח מציג כל ערך מול רמת ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה, שנגזרת ממשך השהייה: לנקודה שבה שוהים 24 שעות ביממה — 4 מיליגאוס, ולנקודה של 8 שעות ביממה — 10 מיליגאוס. פירוט במה כולל דוח בדיקת קרינה.

הדוח אינו קובע מה לעשות: ההיתר הוא למדידה בלבד, וההחלטה מה לעשות עם הממצאים היא של בעל הנכס.

מחיר

בדיקת קרינה לדירה: ₪1,000–₪1,200, לפי גודל הדירה ומספר נקודות המדידה. במוסדות התמחור לפי מספר החדרים.

שאלות נפוצות

מה המרחק בין קו מתח גבוה לבית לפי המשרד להגנת הסביבה?

בדף המשרד יש שתי טבלאות. כשמתקינים מתקן חדש ליד מבנה קיים, המרחק בהיתר לקו מתח גבוה (33, ‏22, ‏13 קילו-וולט) הוא 3 מטר ממוליך הפאזה הקרוב. כשבונים מבנה חדש ליד קו קיים, המרחק הנדרש לרוב הוא 6 מטר. אלה כללי תכנון, והם לא אומרים מה הערך בבית קיים.

ומה לגבי קו מתח עליון?

לפי אותו דף: קו 161 קילו-וולט — 20 מטר מציר הקו כשהמתקן חדש, ו-50 מטר כשהמבנה חדש. קו 400 קילו-וולט — 35 מטר ו-60 מטר בהתאמה.

הבית קרוב לקו יותר מהמרחקים בטבלה. מה זה אומר?

הטבלאות הן כללי תכנון, והמשרד כותב שהמרחקים תלויים בגורמים רבים: סוג המתקן, הזרם, גובה אזור השהייה ביחס לחוטים וסידור החוטים. מה הערך בבית שלכם — מראה מדידה, והדוח מציג אותו מול רמת ההמלצה.

האם הבדיקה כוללת אנטנות סלולר ו-Wi-Fi?

לא. ההיתר 5325014 הוא למדידות ELF בתדר רשת החשמל. בדיקות RF — תדרי רדיו ותקשורת — ניתן לתאם או להפנות לבעל היתר מתאים.


תיאום בדיקה

דניאל שמיס · חשמלאי הנדסאי · בעל היתר 5325014 מהמשרד להגנת הסביבה למדידות ELF. בדיקות RF מבוצעות בתיאום בעל היתר מתאים. שירות בפתח תקווה, בגוש דן ובמרכז — ובכל הארץ. לפרטים נוספים: יצירת קשר.