דוח בדיקת קרינה הוא מה שנשאר בידיים אחרי שהמדידה מסתיימת. המאמר מפרט מה מופיע בו, איך נגזרת רמת ההמלצה לכל נקודה, ולמה הדוח אינו נותן "ציון" לדירה.
הדוח מתאר נקודות, לא "ציון" לדירה
הדוח בנוי מנקודות מדידה. כל נקודה היא מקום שבו אדם שוהה בפועל — מיטה, ספה, עמדת עבודה — והתוצאה בכל אחת נבחנת בנפרד. אין בו ציון אחד לנכס כולו, מפני שנקודה שיושבים בה שעות ונקודה שעוברים בה לרגע אינן נבחנות באותה אמת מידה. כך נראית בדיקה בדירה: בדיקת קרינה לדירה ולבית.
מה מופיע לכל נקודת מדידה: מיליגאוס, משך שהייה ורמת ההמלצה
- הערך שנמדד, במיליגאוס (mG).
- משך השהייה בפועל באותה נקודה, בשעות ביממה.
- רמת ההמלצה הנגזרת לאותה נקודה.
איך נגזרת רמת ההמלצה
רמת ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה לשדה מגנטי נגזרת ממשך השהייה בפועל, לפי הנוסחה B < 72/T + 1 מיליגאוס, כאשר T הוא מספר שעות השהייה ביממה.
| שעות שהייה ביממה | 24 | 12 | 8 | 6 | 4 | 2 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| רמת ההמלצה [mG] | 4.0 | 7.0 | 10.0 | 13.0 | 19.0 | 37.0 |
המקור: המשרד להגנת הסביבה, אגף מניעת רעש וקרינה — "הגבלת החשיפה לשדה מגנטי כתלות במשך החשיפה", מהדורה 2, בתוקף מ-11 במרץ 2020. הסבר על מקורות השדה בבית — קרינת ELF בבית.
מה זו "חשיפה כרונית" בהקשר הזה
לפי אותו מסמך, חשיפה כרונית היא "שהייה של בני אדם דרך קבע במבנה מאוכלס שהוקם כדין, במשך 4 שעות לפחות ביממה, במהלך 5 ימים לפחות בשבוע".
למה התוצאה מנורמלת
הזרם שעובר במתקן חשמל משתנה במהלך היום, ואיתו גם השדה. אם זרם החשמל בזמן המדידה ידוע או נמדד, התוצאה מנורמלת לפי היחס בין הזרם המרבי היכול לעבור דרך המתקן לזרם שעבר בו בזמן המדידה. כשהמקור נמצא בתוך הבניין, הפעלת כל הצרכנים העיקריים בבניין, דוגמת מערכת מיזוג האוויר, היא ייצוג מספיק לקיום התנאי של עומס מרבי.
למה הדוח אינו קובע "תקין" או "חריג"
נכון להיום אין תקנות מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת הקובעות סף לעוצמת השדה המגנטי. מה שקיים הן המלצות של המשרד להגנת הסביבה: המלצה לסף של 1,000 מיליגאוס לחשיפה אקוטית קצרת טווח (חשיפה רגעית), והמלצה לתכנון של מתקני חשמל לפי סף לחשיפה ממושכת ממוצעת של 2 מיליגאוס על פני שנה, או 4 מיליגאוס בממוצע ביממה שבה החשיפה הגבוהה ביותר.
הערכים 2 ו-4 מיליגאוס הם המלצת תכנון למתקני חשמל, ולא סף חוקי לדירה קיימת. לכן התוצאה אינה קובעת אם מצב מסוים "תקין" או "חריג". הניסוח המדויק שבו נעשה שימוש הוא "מעל רמת ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה".
המרחק מהמקור
הערך שנמדד תלוי במרחק מהמקור. לכן המדידה נעשית בנקודה שבה האדם נמצא בפועל, ולא בצמוד למכשיר.
המרחקים בין קווי מתח לקו בניין, לפי היתרי מתקני החשמל
גם במתקני החשמל עצמם המרחק הוא הכלי המרכזי. לפי המשרד להגנת הסביבה, המרחקים בין מתקן חשמל לקו בניין מוסדרים בהיתרים שניתנים למתקני החשמל, והם:
- קו מתח נמוך: 2 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
- קו מתח נמוך מבודד או מוטמן: 0.5 מטר.
- קו מתח גבוה (33, 22, 13 קילו-וולט): 3 מטר ממוליך הפאזה הקרוב.
- קו מתח גבוה מוטמן: 3 מטר.
פירוט השירותים לפי סוג נכס — בשירותי בדיקת קרינה בלתי מייננת.
שאלות נפוצות
האם הדוח קובע אם הדירה "תקינה"?
לא. נכון להיום אין תקנות מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת הקובעות סף לעוצמת השדה המגנטי, ולכן אין "עובר" או "נכשל". הדוח מציג את הערך שנמדד בכל נקודה מול רמת ההמלצה הנגזרת למשך השהייה באותה נקודה.
למה שתי נקודות באותה דירה מקבלות רמת המלצה שונה?
מפני שרמת ההמלצה תלויה במשך השהייה. לפי B < 72/T + 1, נקודה שיושבים בה 8 שעות נבחנת מול 10 מיליגאוס, ונקודה של 24 שעות מול 4 מיליגאוס.
מה זה נרמול ולמה הוא נדרש?
המדידה מתבצעת בזרם מסוים, והזרם משתנה. אם הזרם בזמן המדידה ידוע או נמדד, יש לנרמל את התוצאה לפי היחס בין הזרם המרבי היכול לעבור דרך המתקן לזרם שעבר בו בזמן המדידה.
האם הדוח כולל גם RF?
לא. הדוח מתייחס למדידות ELF בתדר רשת החשמל בלבד, בהתאם להיתר.
תיאום בדיקה
דניאל שמיס · חשמלאי הנדסאי · בעל היתר 5325014 מהמשרד להגנת הסביבה למדידות ELF. בדיקות RF מבוצעות בתיאום בעל היתר מתאים. שירות בפתח תקווה, בגוש דן ובמרכז — ובכל הארץ. לפרטים נוספים: יצירת קשר.